המכתב שהגיע בזמן: פרידה מז'אבו ארליך היקר | ידידיה מאיר
את המכתב הזה לפני כשנה וחצי, כתב זאב ארליך הי"ד הוא הגיע בדיוק בזמן. טורו השבועי של ידידיה מאיר ב'בשבע'
ידידיה מאיר
13:36
את המכתב הזה לפני כשנה וחצי, כתב זאב ארליך הי"ד הוא הגיע בדיוק בזמן. טורו השבועי של ידידיה מאיר ב'בשבע'
ידידיה מאיר
13:36
בתקופה עמוסת רגשות כשלנו, שבהם ישנם חלקים ורבדים גדולים בעם המפורדים זה מזה, מגזרים עדות וזרמים כאלו ואחרים, חשוב לזכור שהגם שלא כל הדעות שוות, ולא על כל דבר מסכימים, אסור להגיע למצב של מחלוקת!!! כי ממחלוקת ופירוד לא מייצרים דברים טובים, לעולם!!
משהוא דפוק או מסריח ברכבת ישראל. חדשות לבקרים, בתכיפות מדאיגה המחייבת הצגת שאלות נוקבות לאחראים, מדוע הם נזקקים להשבתות ותיקוני קווים ופסים בעיצומו של יום ועושים שבתותיהם חול? מדוע הלילות לא מספיקים להם כבכל העולם המודרני? אין פה עשיית קופה על חשבון שבת-המלכה?
הרב אריאל למברג מזכ"ל אגודת חסידי חב"ד בטור מיוחד ל'בחדרי חרדים' היישר מכינוס השלוחים השנתי בניו יורק
הושיבה אותי על כסא הסטייפלר והשאירה אותי כשהיא בטוחה שאני יודעת איפה אני ומה עלי לעשות. נותרתי בחדר הגדול עם ספרי הקודש ועם נערה צדיקה שעמדה בקצה החדר וקראה תהילים בדבקות. חיכיתי שמישהי תגיע ותסביר לי מה לעשות פה
ילד שלא קיבל הקשבה, תשומת לב ורגש, ילמד אמונת ליבה ויסוד שהוא אינו ראוי לאהבה ולהקשבה, ושעדיף להימנע מקשרים רגשיים עם בני אדם; דוגמא נוספת: ילד שבכל מבחן שאינו מצליח בו יבין מאביו שאינו שווה כלום - מאמץ אמונה על עצמו: 'אני לא שווה כלום' • מרדכי רוט על השפעת הסביבה
כבחורים לא ידענו להעריך את גדולתו ועוצמתו, כפי שהיטיב להגדיר לי זאת השבוע אחד האברכים "גדלותו – פשטותו" ואכן ההגדרה קולעת. המשגיח היה שונה מאחרים, לא בחיל ולא בכוח וגם לא בקולות וברקים, הכול בפשטות כמובן מאליו // הרב צבי רבינסקי משרטט קווים לדמותו של המשגיח
למרבה החרפה, במדינת היהודים צומצמו סמכויות בתי הדין הרבניים לתחומים ספציפיים ומינימליים בלבד, וסכסוכי הממון רובם ככולם מתנהלים בבתי דין פרטיים, החסרונות בבתי דין אלו רבים. בתי הדין הרבניים כורעים תחת העומס וחסרים בהם תקנים רבים // הרב בונם בלושטיין, טוען רבני
כמה נורא היה לראות את ניצול השואה שאחרי שעבר את התופת במלחמה הארורה ללא שרוחו נשברה, מרכין ראשו בצער ומתחנן בקול מלא כאב "תניחו לי, אני לא יכול יותר. הוא מענה אותי ושותה את דמי. מצטער, אני לא יכול לחזור לשם" // רוני תשובה מרק
עונת החתונות, שהחלה מיד אחרי החגים, כבר בעיצומה: התחבורה, ה'קוגלים', מחירי המנות והחילוני שנקלע בטעות לכל תעשיית ה"מחתנה" • המוזיקאי שימי סקלר בטור משעשע
מאמרו השבועי של מרדכי רוט עוסק בתופעת הנשירה: "אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יאהבו את קיום התורה והמצוות ויאהבו את החגים ואת כל הנלווה אליהם, אנחנו צריכים לייצר להם התניה טובה. אנחנו צריכים שיהיו להם זיכרונות טובים משבתות וחגים - הערות וגערות לא יתרמו בעניין הזה בכלל, רק הרגשה טובה" • מרתק
ישבה שם חבורה של עריקי ש"ס, או איך שהם מכנים את עצמם: "חוזרים בשאלת ש"ס", וכולם ככולם הנהנו בראשם • גוש מזרחי שהתחיל כנוער שרצה שוויון וראה ברב עובדיה הרבה מעבר לרק "דת" אלא מנהיג רוחני שקיבל אותם ונאבק עבורם, והיום זה פשוט כבר לא קיים // מאי גולן
הבית בוער ובמקום לכבות את האש מוסיפים אליו עצים. כל עוד לא תצאו בצעקה גדולה הבית של כולנו בסכנה. התשובה שלכם צריכה להיות קריאה לאחדות. כשהעסקנים מדברים מאחורי הגב שלכם, אתם צריכים לצאת לרחוב ולזעוק אחדות! // מייסד הרדיו ששימש כתחנת הבית של ש"ס - מבקש לזעוק
על רקע ההקלטה המסעירה שחשף אמש עמית סגל ב'חדשות 2' בה נשמע השר דרעי מרכל באוזני הרב יעקב כהן על הראשל"צ הגר"ש עמאר, יענקי פרבר בטור נוקב • "ארור מכה רעהו בסתר"
הדיקטטורים הגדולים ביותר שיחקו משחקי דמוקרטיה בנתיניהם. כי הם ״ידעו״ והחליטו מה טוב להם. גם ח"כ יעל גרמן יודעת
הילד שסינן לעבר הרכב שנסע בשבת "מחלליה מות יומת", הרב שלחש "שבת, שבת", החייל עם הנשק במאה שערים והרב המזמר שלמה קרליבך האהוב על הכל • אלישמע סנדמן טווה חוט מחבר בין כל הסיטואציות הללו, המובילות לכיוון אחד: רק באהבת ישראל ננצח
בטור שהתפרסם בסוף השבוע ב'מקור ראשון', חושף מנדי גרוזמן אמירה מעניינת של הגר"מ מאזוז - ובונה תזה מעניינת ומרתקת על שאלת המיליון במצבה של ש"ס: מדוע הסקרים מנבאים לה התרסקות, מה קרה לציבור הספרדי בעידן שאחרי הסתלקות מרן הגר"ע יוסף זצ"ל
במשך מספר ימים ניסו לייצב אותו כדי שיוכל לעמוד בניתוח השבר. כל אותם ימים לא הפסיק לספר לילדיו כמה הוא שמח על הזכות שנפלה בחלקו, לסגור מעגל ולהגיע אל הכותל ששחרר כחייל. בתום אותם ימים ספורים הוא החזיר את נשמתו המופלאה לבוראו
מה קרה למשולח שהגיע לעשות את הסיבוב שלו עם "דרייבר" ומגלה שבמקום הגה אחד ישנם שני הגאים
רק לפתוח את העיניים ולצאת מעט מהאני שלי ולחפש את האני האחר • ההבדל בין זגוגית החלון לזגוגית המראה
מתברר שאין הפתעות והדרך הזו לא פותרת את הבעיה, ולהיפך, הבחורים ה"חזקים" הופכים גם הם לחיות פרא, והבחורים ה"חלשים" ש"חוזקו" כביכול על ידי התנגדות אגרסיבית לגיוס, בהם אפילו כאלו ש"מסרו נפשם" כהגדרתם על ישיבה בכלא הצבאי - מואסים בשלב כלשהו בקיצוניות, יורדים מהדרך, ומתגייסים לצבא, כאשר חומות ההגנה הבסיסיות של היהדות הוסרו ולא מגינות יותר
מה עושה רחל? במקום לגשת ללאה ולומר לה שחבל מאד שהיא תיגש לחופה, כיון שיש סימנים והיא תתבייש לשווא, או אפ' לשתוק ולתת לעניין להתפוצץ מעצמו. במקום זה היא ניגשת ללאה, ומוסרת לה בגבורה את הסימנים, ובכך מפסידה ביודעין את בעלה העתידי, אך מבטיחה את מניעת הבושה מאחותה הגדולה
רוב הציבור החילוני, רחוק ככל שיהיה, אינו מעוניין למחוק כליל את היהדות. גם אלו שאינם מסוגלים להאמין בכוחה של התורה להגן ולהציל את עם ישראל, מסוגלים גם מסוגלים להבין שלומדי התורה הם החוליה הבאה בשרשרת. שהדת לא תתקיים בלי דור העתיד של רבנים, משגיחים, מורי הוראה וכו' ולשם כך צריך מי שישב על לימודו בבית המדרש (אם אכן הוא יושב ולומד ולא עוסק באלימות ובחילול השם). יחד עם זאת קשה להגיע להבנה הדדית כשאין כבוד הדדי. אבל איך אפשר לדרוש כבוד כשציבור כוחני נוקט באלימות?
לציבור המתיישבים ולציבור הדתי-חרדי, נשיאותה של מרים נאור תזכר לדראון. היא הביאה לשיא את שיטת ״הכל שפיט הכל בגיץ״ • ללא שאר הרוח והגדלות של מי שהמציא את הרעיון, אך ידע לצמצמו ולהתאימו למציאות הישראלית, הצרכים הבטחוניים, מגוון הדעות, וכללים שנשמרו בקפדנות מקום המדינה • ללמדך, שגם מקצועיות היא עניין גיאוגרפי
היא ניגשה אלי אחרי השיחה חדורת מוטיבציה ומלאת אהבת ארץ ישראל ובדמעות שאלה אותי: מה אפשר לעשות, מה? • העיניים שלה היו כל כך טהורות, כל כך רוצות. לא רציתי לבלבל אותה עם פוליטיקה צרה ואינטרסנטית; הרי היא באה חדורת אמונה שאנחנו פה בשביל לעזור אחד לשני, לתמוך אחד בשני, לא פחות ולא יותר, וכך גם רציתי שהיא תישאר // מאי גולן
בשנת תשמ"א נערכו בירושלים הפגנות קשות בניגוד לדעתם של גדולי ישראל והן הביאו לתגובות חריפות מצד המשטרה. הרב שלמה לורנץ ז"ל החליט לפרסם מאמר נוקב שנכתב אז כחשבון נפש פנימי • המאמר פורסם בבטאון "דגלנו" והובא היום ב'יתד נאמן'
הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן רבה של מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית, ומקורבו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל משרטט עשרה זיכרונות אישיים מידידות אמיצה וותיקה בת למעלה מארבעים שנה • הוא נזכר במאבקו למען התרת עגונות וקליטת ילדי העולים • בעט עורג הוא מתאר לעיתון 'הדרך' את סטירת הלחי האחרונה ואת הפרידה בבית החולים
ארבע שנים לפטירת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל מפרסם הח"כ האגודאי ישראל אייכלר טור לזכרו בעיתון 'המודיע' "המאור הגדול, רבי עובדיה יוסף זיע"א וחולל מהפך של תשובה אדיר במשך יובל שנים"
כנראה שמי שמתקשה להתמודד עם החוק הדורש ממנו להקדיש רק כמה דקות מזמנו כדי לחתום על הסכם תורתו אומנותו, מתקשה גם להבין מהו הנוהל התקין והיאות למחות ולהפגין במדינה דמוקרטית • כואב לראות איך מי שכביכול נלחם על הזכות ללמוד תורה, משקיע את עיקר זמנו בלמלא בזפת מנעולים של רבנים, בהפרעה ללימוד של הדבקים באמת בתורה ומתעללים בציבור חף מפשע בטענה שהם עושים זאת לכבודה של תורה
"היא לא אישה רעה, פשוט יש כמה דברים שקשה לי לסבול אצלה. כל יועצי הנישואין שפניתי אליהם אמרו לי שלא כדאי להתגרש, אבל קשה לי" אמר האיש שבור ורצוץ • החגים עשו את שלהם והוא שינה את דעתו // מרדכי רוט
בין עמקות בספר וריקוד נרגש עם התורה, לדעת להתייפח בצרה של יהודי, וגם לעצור ולחייך לילד קטן וגביע הקידוש בו משתמש מרן ראש הישיבה כבר שלושים שנה מפדיונו של נכד מרן זצ"ל. כך היא דרכה של תורה הרב יהודה חזן מקורבם של גדולי ישראל