אפרת ברזל

התבוננות על הבושות של עצמנו. מה הכי לא היית רוצה שיגידו עליך, ומה קורה לך כשכבר כן אומרים | "איפה את אפרת, קהל שלם מחכה לך בירושלים", "אני בהרצאה בזכרון, לא קבענו למחר?", "לא, קבענו להיום" | אומרים שהבושות ממרקות שם למעלה, אבל מה קורה לנו, תוך כדי, בתוך עצמנו למטה. בושות / טורה של אפרת ברזל

זה לא היה פשוט להביא בעל חילוני לכותל המערבי, אבל הגענו. מזיעים, צמאים. התארגנתי מבעוד מועד, הוצאתי מהתיק שני  פתקים מרובעים של טלפון, שני עטים. "תראי מה כתבת?" הוא שאל אותי, "אז תראה מה אתה", והצצנו אחד לשני בתפילות, בימים שעוד חשבנו שעם בורא עולם מדברים דרך פתקים

להיות כמו כולם או להיות מיוחדת זה הולך ביחד, אולי זה תלוי באיזו מידה. להסתכל על עצמנו כמישהו זר ולדבר עלינו, עליו. זה יכול להיות מרתק. אם לרכל אז כבר על עצמנו / טורה שלח אפרת ברזל

כמה רעש ונצנץ שכולם בתמונות מעלים, דווקא רגעי הטרנינג והחלוק המרופטים, עם הגומי הרפוי בבית, זה שלא  לוחץ, באיזון חוץ - פנים, הם הכייפים הכי גדולים | טורה של אפרת ברזל – הקנאה שבתוכנו

"את יודעת שאת מדברת חרדית שוטפת וחילונית שוטפת", היא אמרה לי בסוף ההרצאה, על היכולת לדעת לחיות בתוך עולמות שונים בעם האחד הזה. בשמירה אדוקה על מצוות שאינה סותרת את הבנת המרחבים הנפרשים בנועם בין אנשים שהם שונים / טורה של אפרת ברזל

על התמהיל, על הטוב והרע, הרך והקשה הזה והאחר שתמיד ירכיבו את ההמצאה המעניינת הזו שנקראת 'החיים שלנו'. אלה שבאמצע, בין הלידה והמוות // טורה של אפרת ברזל

למה נשים אוהבות פרחים? השאלה הרטורית שהתפתחה לשיח מעמיק | מה עם נשים שאין להן עדיין ילדים. איך הן מתמודדות בתוך עצמן עם השאלות האלה כל הזמן. עם הכאב // טורה של אפרת ברזל

"מתי תיגמלו מתרבות הפרטאצ' שלכם" הוא שאל ואני הקשבתי רק הקשבתי, אני יודעת כמה הוא אוהב את אחותו, את כולנו. "תן לי", ביקשתי ממנו, "רשימות לתשומת לב, שנהיה זהירים יותר, שנשמור מאוד לנפשותינו. שלא נפרטצ'". והוא נתן לי // טורה של אפרת ברזל

התורה באה מצדה במתן, בצד השני יושבות אנחנו, איך אנו מקבלות את התורה, איך כל שנה אנחנו הבנות, מתבקשות להקשיב לעצמנו בצורה אחרת כדי לדעת בדיוק, איזו חוט של קשר מדויק עבורנו במתן הזה, של השנה הזאת, איזה חוט יזרים קדושה ולא נישאר רק עם עוגת גבינה // טורה של אפרת ברזל

הקטבים של האסון הזה, היום הזה, הל"ג, ההר הגבוה עם האוויר הדק מול החנק, האנשים הבאים להתפלל על החיים מול המוות, מישהו דובר השפה יכול להסביר איך אפשר לקרוא את הקטבים האלה? // טורה המרגש של אפרת ברזל

תמיד יהיה את זה שסוחב את רוב הקרשים וזה שיעשה בכאילו,  וייהנה מהעבודה של כולם ללא כל מאמץ  | אפרת ברזל בטור אישי על המאמץ בחיי היום יום ועבודת הלב שכולנו צריכים לסחוב בין אם זה כבד ובין אם זה קל

הנערות שלנו, טוב, גם הנערים, רוצים את הקירבה שלנו. לא תמיד צריך לחנך ולהטיף כדי שהם יצאו בסדר, לא צריך להפעיל רק את הפחדים שלנו כשהם עושים את מה שהכי לא ציפינו | טור של אהבה, בדיוק כמו שאנחנו רצינו // אפרת ברזל

לא לשכוח לסדר נכון את מאזן תשומת הלב של הבית. אפרת ברזל בטור משפחתי, על הנשואים המגיעים לשבתות, על שיקום הבית של לפני ואחרי, ועד כמה גם הקטנים שנותרו עדיין בבית עדיין צריכים אותנו, 'חיימשלנו'

ביום של עצמאות מחשבתית אפרת ברזל מבקשת להקשיב לשירי התשובה העצובים גם מהצד השני. האמנם? נראה לכם שאם החבר הטוב הזה היה סובל הוא לא היה חוזר אל החסקה בלי הסיפון והמעקה?

להגיד "הכל בסדר תודה ה'", אפשר לרסס את הביטוי הזה באופן חופשי, אבל כמה זמן אפשר ממש לגור בו, בביטוי, בתוך ההרגשה הזו של הכל בסדר, רק מספר שניות ודי, וכמה זמן לוקח לנו לצאת מהסטטוס הרגשי הזה אל הדבר הבא שמעצבן אותנו, מדאיג או מלחיץ // טורה של אפרת ברזל

אווירת ערב פסח והניקיונות אינם משים גם מביתה של אפרת ברזל, בטור אישי על הסיוע שאיננו ועל ניסיון להעלות את מצב הרוח, על המפגש בחנות הספרים, וכמה מרתק לשמוע מה מדברים מאחורי הגב שלך

ערב פסח, זמן לניקיונות וסדר בבית, אך הפעם זה שונה, את ללא העזרה אליה התרגלת, טורה האישי של 'אפרת ברזל' המתאר את רגעי ערב פסח ממבטה של אם שחיתנה את ביתה, וכיצד העולם נראה לה שונה

את חוויות החיים שאנו חווים לא נצליח להעביר ולעולם זה לא ירגיש כבמציאות | אפרת ברזל בטור מרגש על חתונת ביתה, על ההתרגשות והציפייה לראות אותה עומדת שם תחת החופה, בת יעקב צנועה ומחונכת, החלום שלה התגשם

ברוטינה של יום יום, לפעמים את בכלל לא יודעת מה מרגישים אלה שעובדים איתך ולפעמים, גם הם אינם יודעים מה את מרגישה • אפרת ברזל מביאה מכתב אמיץ שכתב, אפרים דוד, מנהל אתר רדיו קול חי, על התמודדות שלו ושל אשתו, בכניסה אל תוך השנה השמינית לנישואין, מחכים עדיין להחזיק תינוק משלהם על הידיים

בשגרת חיינו אנו פעמים רבות מאשימים את האחר או נפגעים, מה שגורם לנו לכעס ועצבות, מה עושים וכיצד שורדים? | אפרת ברזל בטור שבועי על הכבוד העצמי והמילים שכדאי להתנתק מהן למספר ימים בכדי להצליח לתרגל את המוח לתקשר עם השדה שלנו ולא עם שדה האחר